החלטה בתיק ת"א 34743-05-12

1. בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 02.09.12 בהיעדר הגנה.

בפסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 262,881 ש"ח, יתרת חובה על פי הנטען, בגין תוצרת חלב שסיפקה לה המשיבה.

2. המבקשת, באמצעות המצהיר מטעמה שהינו מנהלה ובעל המניות בה,  אינה מכחישה קבלת כתב התביעה והזמנה לדין.

לטענתה, אי הגשת כתב הגנה לא נבעה מרשלנות או זלזול אלא ממצוקה אליה נקלע מנהלה לאחר שנאלץ להתמודד עם כמות גדולה של הליכים משפטיים במקביל, בעקבות הליך פירוק שנוהל נגד חברה אחרת בבעלותו.

לעניין סיכויי ההגנה, טוענת המבקשת כי הסכם אספקת החלב, עליו מתבססת התביעה הינו הסכם למראית עין, מאחר ובאותה עת המשיבה טרם קיבלה מכסת חלב ועל כן המבקשת שימשה רק כצינור להעברת החלב לחברה אחרת בשם "הרועה הגלילי" שהיא זו שרכשה את החלב מהמשיבה ולא המבקשת ועל כן המבקשת אינה חייבת דבר למשיבה.

ההסכם האמיתי בין הצדדים, לטענת המבקשת, הינו הסכם לניהול מיזם משותף בינה לבין המשיבה במסגרתו רוכשת המשיבה יותר ממחצית עדר העזים שבבעלות המבקשת.

מוסיפה וטוענת המבקשת כי ע"פ הסכם אספקת החלב, התחייבה המבקשת לרכוש את תוצרת החלב מהמשיבה כל עוד לזו לא תהיה מכסת חלב. מכסת החלב של המבקשת בוטלה ביום 1.07.11 ובעקבות כך, הוסכם כי המשיבה תרכוש את חלקה של המבקשת בדיר בתמורה לסך של 319,000 ש"ח. המשיבה קיזזה מתוך הסכומים שהיא חייבת למבקשת שלא כדין וע"פ חישוביה, המשיבה היא זו שחייבת לה סך של 150,000 ש"ח בערכים נומינאליים.

לתמיכה בטענותיה, צירפה המבקשת את העתק הסכם הקמת המיזם המשותף מיום 14.11.10 וכן העתק חשבוניות שע"פ הטענה הונפקו במקביל ע"י המשיבה למבקשת וע"י המבקשת לחברת הרועה הגלילי באותם סכומים, מה שמעיד לטענת המבקשת כי היא קנתה את החלב מהמבקשת ומכרה אותו לחברת הרועה הגלילי באותו מחיר מבלי שהפיקה מכך כל רווח.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה.

כטענה מקדמית טענה המשיבה כי אין הבהרה בתצהיר התומך בבקשה לעניין מועד קבלת פסק הדין בידי המבקשת, ויתכן שחלפה התקופה להגשת הבקשה.

לגופה, טענה המשיבה כי המבקשת לא מסרה כל סיבה מוצדקת למחדל באי הגשת כתב הגנה, פרט לטענה כי היה טרוד בעניינים אחרים, שלא הוכרה כנימוק מוצדק למחדל או לפחות לבקש הארכת מועדים לשם הגשת הגנה. אמנם ע"פ הפסיקה, טעם זה הינו הפחות בחשיבותו מבין שני טעמים לביטול פסק דין בהיעדר, אך כאשר המבקש מגלה יחס מזלזל כלפי חובתו כבעל דין לא יוכל לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות, כפי שמלמד סירובם של מנהל המבקשת ובני משפחתו לפתוח את דלת ביתם בניגוד לחובתם לקבל כתב בי-דין כמפורט בתצהיר מוסר המצורף לתגובה.

באשר לסיכויי ההגנה, דוחה המשיבה מכל וכל את הטענה כי מדובר בהסכם למראית עין שכן אין כל הסתרה והדברים גלויים וברורים בהסכם. אין סתירה או כפילות בינן לבין ההסכם השני הצופה פני עתיד לרכישת אחוזי בעלות בדיר.

עוד טוענת המשיבה, ובניגוד לטענת המבקשת, כי היא קיבלה את מכסת החלב שלה רק ביום 5.10.11 ועל כן גם לשיטתה של המבקשת היה היגיון כלכלי בהסכם אספקת החלב עד לאותו תאריך ומכל מקום היה על המבקשת לכבד התחייבויותיה למצער עד לאותו תאריך. כאשר כל החשבוניות שביסוד כתב התביעה הוצאות ונדרשו לפני מועד זה.

מוסיפה וטוענת המשיבה כי מנהל המבקשת מעיד על עצמו בעצם שהוא נתו יד להונאת השלטונות  בכך שערך הסכם כפול לשם הערמה על הרגולטור ובכך שהמשיך למכור חלב על אף שאיבד את מכסת ייצור החלב. בנסיבות אלו, אל לו לבית המשפט לתת יד ולשחרר את המבקשת מהתחייבויותיה החוזיות הברורות בשל הסברים מופרכים הגובלים בפלילים.

דיון:

4. אין בפי המבקשת טענה בדבר פגם שפל בהליך מסירת כתב התביעה, כך שאין לומר כי קיימת לה זכות לבקש ביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק.
   כידוע, בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין, עליו להציב לעצמו שני מבחנים:
   סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה וסיכויי ההצלחה של המבקש.

התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר.